בדיקת A/B

בדיקת A/B (נקראת גם ספליט טסטינג) היא ניסוי שבו מציגים לחלק מהקהל גרסה אחת ולחלק אחר גרסה שנייה, ומודדים איזו מהן מביאה יותר תוצאות. ההבדל היחיד בין הגרסאות הוא הדבר שרוצים לבחון — כותרת, צבע כפתור, תמונה או ניסוח הצעה — כדי שהתוצאה תהיה חד-משמעית ולא מקרית. המטרה היא להחליט לפי נתונים אמיתיים במקום לפי דעה.

איך זה עובד

מפצלים את התנועה לשני זרמים שווים באקראי: מחצית רואה גרסה A (הקיימת) ומחצית רואה גרסה B (החדשה). כל גרסה מקבלת בערך אותו קהל באותו זמן, כך שההפרש בביצועים נובע מהשינוי בלבד ולא מעונה, יום בשבוע או מקור תנועה. בסוף מודדים את יחס ההמרה של כל גרסה ובוחרים במנצחת.

דוגמה מספרית

נניח שדף נחיתה מקבל 2,000 כניסות בחודש. גרסה A ממירה ב-4% (80 לידים) וגרסה B ממירה ב-5% (100 לידים). זה נשמע קטן, אבל אם עלות הקליק היא 6 ש”ח, שיפור של 20 לידים בלי שקל נוסף בתקציב שווה הרבה — ובחודש הבא ההפרש רק מצטבר. שרשרת של בדיקות קטנות כאלה היא מה שמזיז את הביצועים לאורך זמן.

טעות נפוצה

הטעות השכיחה היא לעצור את הבדיקה מוקדם מדי, כשעדיין אין מספיק נתונים כדי לדעת שההבדל אמיתי. עשרה לידים כאן ושם לא מספיקים להכריע. צריך נפח מספק ותקופה של לפחות שבוע-שבועיים, וחשוב לבחון שינוי אחד בלבד בכל פעם — אחרת לא תדע מה בדיוק השפיע.

שאלות נפוצות

כמה זמן צריך להריץ בדיקת A/B? עד שנצבר מספיק נתונים כדי שההבדל יהיה אמין — בדרך כלל לפחות שבוע-שבועיים, וכמה מאות המרות לכל גרסה. פחות מזה, והתוצאה עלולה להתהפך.

מה אפשר לבדוק בבדיקת A/B? כמעט כל דבר מדיד: כותרות, טקסט מודעה, צבע וניסוח של כפתור, תמונת הירו, אורך טופס או מבנה דף הנחיתה. הכלל: משנים דבר אחד בכל פעם.

מה ההבדל בין בדיקת A/B ל-CRO? בדיקת A/B היא כלי אחד; CRO (אופטימיזציה של יחס המרה) הוא התהליך הרחב של שיפור ההמרות, שבדיקות A/B הן חלק מרכזי בו.

כמה גולשים צריך כדי שהתוצאה תהיה אמינה? אין מספר קסם, אבל ככלל אצבע רוצים כמה מאות המרות לכל גרסה. בדף עם מעט תנועה עדיף לבדוק שינויים גדולים ובולטים, שמהם קל יותר לזהות הבדל.