יחס שוטף (Current Ratio)

יחס שוטף (Current Ratio) הוא מדד שבודק אם לעסק יש מספיק אמצעים זמינים כדי לכסות את החובות הקרובים שלו. מחשבים אותו פשוט: נכסים שוטפים (מזומן, לקוחות, מלאי) חלקי התחייבויות שוטפות (ספקים, הלוואות קצרות, שכר לשלם). אם יש לך 240,000 ש”ח נכסים שוטפים ו-120,000 ש”ח התחייבויות שוטפות, היחס השוטף שלך הוא 2 — כלומר על כל שקל שאתה חייב בטווח הקרוב, יש לך שני שקלים זמינים לכסות אותו.

זה אחד המדדים הראשונים שאני בודק כשרוצים לדעת אם עסק יציב בטווח הקצר. יחס נמוך מ-1 אומר שההתחייבויות הקרובות גדולות מהאמצעים לכסות אותן — סימן ללחץ נזילות. יחס בריא, שנע בדרך כלל בין 1.5 ל-2, אומר שהעסק יכול לעמוד בהתחייבויותיו בנוחות בלי להיכנס לפינה. זו בעצם אותה תמונה של ההון החוזר, רק מבוטאת כיחס במקום בשקלים.

מה היחס באמת מספר

יחס גבוה מדי הוא לא בהכרח מחמאה. יחס של 4 או 5 יכול להעיד על מזומן שיושב בלי לעבוד, מלאי עודף שתקוע, או לקוחות שלא נגבים ביעילות — כסף שלא מנוצל לצמיחה. מצד שני, היחס השוטף כולל את המלאי בתוך הנכסים, ומלאי לא תמיד קל להפוך למזומן מהר. לכן אני משלים אותו לעיתים במבחן מחמיר יותר שמנטרל את המלאי, כדי לראות את הנזילות ה”קשה” באמת. את היחס השוטף אני אף פעם לא קורא לבד, אלא לצד תזרים המזומנים והמגמה שלו לאורך זמן.

דוגמה בשקלים

שני עסקים עם אותו מחזור: לראשון יחס שוטף של 1.8, לשני 0.7. הראשון ישן בשקט — יש לו כיסוי נוח לחובות הקרובים. השני, למרות שאולי רווחי, חשוף: כל עיכוב בגבייה או הוצאה בלתי צפויה עלולים להשאיר אותו בלי יכולת לשלם לספקים בזמן. אותה רווחיות, מצב נזילות הפוך לגמרי.

שאלות נפוצות

מה נחשב יחס שוטף בריא? בגדול, טווח של 1.5 עד 2 נחשב בריא לרוב העסקים. מתחת ל-1 יש סיכון נזילות; הרבה מעל 2 עשוי להעיד על נכסים שלא מנוצלים. הכל תלוי בענף ובמחזור התפעולי.

מה ההבדל בין יחס שוטף ליחס מהיר? היחס המהיר מנטרל את המלאי מהחישוב, כי מלאי לא תמיד ניתן להמרה מהירה למזומן. הוא מדד מחמיר יותר של נזילות מיידית. את שניהם קוראים ביחד.

האם יחס גבוה תמיד עדיף? לא. גבוה מדי יכול לסמן כסף שלא עובד — עודף מזומן או מלאי תקוע. המטרה היא כיסוי נוח, לא צבירה עקרה של נכסים שוטפים.

להעמקה, ראה המדריך ליחסים פיננסיים.